בתחילת הוובינר מציג פרופ’ דורון זגר את הנתונים על הקשר בין רמות LDL כולסטרול לאירועים קרדיווסקולריים תוך שהוא מדגיש שעד לאחרונה הסף התחתון שהיה לנו מידע עליו הוא 70 מ”ג/ד”ל. בנוסף מראה פרופ’ זגר כי גם במחקרים שהראו ששימוש בסטטינים פוטנטיים מושגת ירידה משמעותית באירועים קרדיווסקולריים, עדיין מרבית האירועים תחת טיפול פחות יעיל – עדיין מתרחשים.
לאחר הסבר ביוכימי קצר על מנגנון הכולסטרול ותפקיד ה-PSCK9 .
את החשש הטבעי מפני הגעה לרמות מאוד נמוכות של LDL-C (של 30 מ”ג/ד”ל ואפילו 15 מ”ג/ד”ל) מרגיע פרופ’ זגר ומציג את נתוני מחקרי הבטיחות המרובים והמפורטים אשר הראו שירידה לרמות אלה לא הייתה קשורה לאירועים חריגים או שליליים. (למעט תגובות מקומיות באתר ההזרקה).
זגר מדגיש כי המחקרים הגדולים שבוצעו עם שני מעכבי ה-PCSK9 הנמצאים בשוק הראו שגם מטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית שהיו תחת טיפול מיטבי בסטטינים ולכאורה עמדו ביעדי הטיפול וההנחיות נהנו מהוספת מעכב PCSK9 מבחינת הפחתה נוספת של רמות LDL-C , נפח אתרומה ואירועים קרדיווסקולריים, כאשר היקף הירידה קשור לרמת ה-LDL-C .
לאחר הצגת מבנה ותוצאות המחקרים המובילים שבחנו את התוצאות הקליניות הציג זגר את המסקנות המרכזיות :
- נראה שהחולים עם רמות LDL-C מעל 100 מ”ג/ד”ל על אף טיפול מקסימלי בסטטינים יפיקו את הכי הרבה תועלת מבחינת הפחתת סיכון קרדיווסקולרי
- נראה שאין חשש בטיחותי כלשהו לטיפול במעכבי PCSK9
- הטיפול במעכבי PCSK9 אינו עומד לרפא טרשת עורקים, מדובר על הפחתה בסיכון (למרות הורדה של 15% באירועים צריך לזכור שעדיין 85% מהאירועים שהיו תחת סטטינים התקיימו גם תחת מעכבי PCSK9) , ועדיין יש צורך בגישות טיפוליות נוספות/חדשות להשגת מניעה גדולה יותר.
- לפיכך, לדעת זגר, יש מקום לשקול מתן טיפול פוטנטי להפחתת רמות LDL-C בגיל צעיר יותר
העונים נכונה על שאלות ה-CME שבהמשך – זכאות ל-X נקודות CME מטעם המועצה המדעית של הר”י.
הוובינר הופק בחסות בלתי תלויה של חברת סאנופי